תחפושת מבריקה

מה בין מיסיסיפי, איראן, ישראל ומחלות לב

Posted on: 02/10/2012

הבלוג הזה לא היה פעיל כבר הרבה זמן.

למעשה, הוא היה מושבת לכל כך הרבה זמן, שנחים להם עשרות פוסטים בטיוטות, מחכים להסתיים. סביר להניח שהם יחכו עד סוף הימים. ככל שהוא אינו פעיל לזמן ממושך יותר, הופך הבלוג לתרגיל מחשבתי, למבחן אומץ. התרגלת כל כך לעבוד תחת עורך, שבוחן, מחדד ולוקח אחריות על הכל, שיכולתך לדבר בלי גיבוי הופכת מוגבלת.

ואף על פי כן, נוע תנוע. או משהו כזה.

בסופו של יום, מה שעורר בי את היכולת לכתוב כאן היה הניו-יורק טיימס. יש לו נטייה להשפיע עלי בצורה הזו. בכתבה מרתקת, שמתארכת על גבי תשעה עמודים, אתכם הסליחה, בוחנת סוזי האנסן את שירותי הבריאות במיסיסיפי, מהמדינות העניות והחולות ביותר בארצות הברית, והמספרים הולכים ונהיים עגומים יותר כשמחלקים אותם למוצאים אתניים. לא שזה גן עדן ללבנים, אבל זה גיהנום של ממש לשחורים. תוחלת החיים הממוצעת בארה"ב עומדת, נכון לשנת 2008, על 78 שנים, כאשר לבנים צפויים לחיות 78.4 שנים בממוצע, ושחורים 74.3 שנים בממוצע. במיסיסיפי המצב חמור בהרבה, עם תוחלת חיים ממוצעת 74.8 שנים לכלל האוכלוסיה – ו-68.2 שנים בממוצע לשחורים – כמעט עשר שנים פחות מאשר באוכלוסיה הכללית בארצות הברית [הנתונים נלקחו מהלשכה המרכזית האמריקאית לסטטיסטיקה]. 69% מתושבי מיסיסיפי הבוגרים חולים בסוכרת או מוגדרים כבעלי עודף משקל, וכרבע מהם סובלים מאי-ביטחון תזונתי. בהתאמה, גורמי התמותה העיקריים הם סוכרת ומחלות לב.

ארצות הברית היא מדינה רחבת ידיים – ומיסיסיפי, מדינה שהוזנחה עוד מימי ההתיישבות הראשונים ביבשת, ומעולם לא זכתה להשקעות בתשתיות ובחינוך לה זכו מדינות אחרות בארה"ב, היא גם מדינה בעלת הכנסה נמוכה מהממוצע באופן משמעותי. שלושת מיליון תושביה מרוויחים כ-8000$ פחות מאשר הממוצע בכלל ארצות הברית, וכאשר מפלחים את האוכלוסיה לפי מוצא אתני, גם כאן נראה כי השחורים מרוויחים בממוצע כ-4000$ פחות מאשר הלבנים. ההתיישבות בה ספורדית, וחלק נכבד מתושביה גרים בחוות נידחות, מהן הנסיעה למרכזי מסחר ותעשייה היא ארוכה ולעתים בלתי אפשרית.

השורה התחתונה – תושבי מיסיסיפי סובלים מבעיות בריאותיות קשות. הם אינם מקבלים טיפול רפואי נאות, וגם כאשר הם מקבלים אותו, הם אינם יודעים כיצד ליישם אותו. איש אינו מלמד אותם על חשיבותה של תזונה נכונה, על אמצעי מניעה, אפילו לא על כך שכאשר מנחה אותם הרופא לקחת שלושה כדורים ביום, אין הוא מתכוון שעליהם לקחת אותם באותה שעה. הם מנותקים, נבערים, חולים, ולאף אחד לא אכפת.

אני, בלשון המעטה, אינני מומחית גדולה לארצות הברית. מעולם לא נסעתי מערבה מבריטניה, או מזרחה מתאילנד, אבל משהו בכל העסק הזה של מיסיסיפי צלצל לי מוכר. ניחשתם נכון, ישראל. לחובתכם תיזקף העובדה שזה לא היה קשה במיוחד.

תוחלת החיים הממוצעת בישראל עומדת על 82 שנה. גבוהה בכמעט ארבע שנים (אני מעגלת מספרים) מאשר בת בריתה האמריקאית. ערבים בישראל, לעומת זאת, נוטים לחיות פחות. הלמ"ס, יש לציין, אינו מאפשר לי לבצע פילוח בין עדות שונות בקרב יהודים, או בקרב ערבים. ניחוש משכיל יוביל אותי להנחה כי תוחלת החיים בקרב העדה האתיופית שונה מזו שבקרב היהודים יוצאי אירופה, אולם לא מצאתי לכך נתונים רשמיים (תקנו אותי אם אתם מוצאים כאלו). אני כן יודעת שתושבי רעננה חיים בממוצע שש שנים יותר מאשר תושבי באר שבע והסביבה. אני גם יודעת שבשנת 2011 נשים ערביות חיו בממוצע שלוש נשים פחות מבנות דודותיהן היהודיות, וגברים ערבים מתו ארבע שנים צעירים יותר מאשר גברים יהודים. שיעור הערבים הבוגרים המוגדרים כבעלי מוגבלות חמורה עומד על כמעט 16%, קרוב לכפליים בהשוואה לאוכלוסיה היהודית. זה ממשיך: כאשר מבצעים פילוח של שיעורי התמותה לפי גיל, מגלים כי שיעור התמותה בקרב ערבים גבוה פי 1.4 מאשר בקרב יהודים. את גורמי התמותה העיקריים כבר ניחשתן? נכון, סכרת ומחלות לב. מי היה חושב.

מה המשותף לסכרת ומחלות לב? יש לשתיהן קשר רב לתורשה, כמובן, אבל לא רק. הן קשורות בקשר הדוק לתזונה ואורח חיים, וככל שאלו מנוהלים באופן בריא יותר, כך הסיכוי ללקות במחלות אלו קטן. סכרת סוג II ניתנת למניעה מוחלטת באמצעות תזונה נכונה וספורט, ובסכרת נעורים ניתן לשלוט על ידי כך. מחלות לב נגרמות גם הן על ידי תזונה גרועה, עישון, לחץ וכדומה. זה אולי נראה לקוראיי ברור ואינטואיטיבי, אבל הם בטח יתפלאו לדעת כמה מתושבי ישראל אינם מכירים עובדות אלו, או שהם מכירים ופשוט אין להם ברירה אחרת. לצורך העניין, סבתי בת ה-85, חולת סכרת מגיל צעיר למדי, עודנה אאוט אנד אבווט, טפו טפו טפו. כאישה אמידה, תמיד יכולה הייתה להרשות לעצמה מזון בריאות, חוגי ספורט וייעוץ תזונתי. במדינה בה 19% מהתושבים סובלים מאי-ביטחון תזונתי, זה לא מובן מאליו.

בחזרה למיסיסיפי. בשנתיים פלוס האחרונות מריצים שם תוכנית של "בתי בריאות" (Health houses) – שמקורה במדינה שהביאה לנו את הברווז הגרעיני: כן, איראן בכבודה ובעצמה. אתם מבינים, במהלך שלטון השאה, הנחשב במערב כתקופת הזוהר הפרסית, הוזנחו לחלוטין המחוזות הכפריים במדינה. אלו סבלו מעוני מחפיר, שיעור תחלואה ותמותה חמור, וקצב ילודה מהיר משמעותית מאשר בטהראן. בתחילת שנות ה-80', לאחר המהפכה האסלאמית, ביקשו השלטונות החדשים לכונן שיוויון בין הערים הגדולות ואזורי הספר, והקימו את אותם "בתי בריאות". הרעיון היה פשוט וזול: מתן הכשרה רפואית בסיסית לנציגי הכפרים, שמטרתם העיקרית היא להעניק חינוך תברואתי לתושבים. הם לא רופאים, מאחר ואלו נזקקים להכשרה ממושכת ומשתכרים שכר גבוה יחסית, אולם הם מכירים באופן אישי את המטופלים, מבקרים בבתיהם, מכירים את משפחותיהם, ומלמדים אותם מגיל צעיר על תכנון משפחה, תזונה נכונה, הרגלי חיים וכדומה. אני מניחה שמרבית קוראי הפוסט הזה יהיו ממעמד סוציו-אקונומי דומה למדי לשלי, וזה יישמע להם אבסורדי, אבל נחשו מה – זה עובד. גם באיראן, ואמנם מוקדם מכדי לשפוט, אבל נראה שגם במיסיסיפי.

לא אתיימר להיות מבינה גדולה ברפואה, אבל הנתונים מסתדרים. קבוצות מיעוט חלשות, חולות יותר, מתות צעירות יותר, ממחלות זהות שניתנות לשליטה, לפחות חלקית. אצלנו זה אמור להיות קל יותר, כי אנחנו בכל זאת מדינה קטנה, ואין לנו את השטחים העצומים והריקים של איראן או של מיסיסיפי. אפילו מבחינה תועלתנית נטו זה עדיף – שירותי הבריאות עולים הרבה יותר לאחר שהמטופלים כבר לוקים במחלה. אז למה לא, בעצם? ובכן, קודם כל צריך להכיר בכך שישנם פערים בריאותיים בין יהודים וערבים, ולא רק כסעיף קטנטן בדו"ח של משרד המשפטים – ושנית, פשוט צריך שמישהו ירים את הכפפה הזו. אולי הגיע הזמן.

8 תגובות אל "מה בין מיסיסיפי, איראן, ישראל ומחלות לב"

עשית אותי רעב. אבל היה מאוד מעניין לקרוא.

מה המחלות שגורמות לתמותה אצל הערבים? והתחלואה החמורה – איזו תחלואה?
יכול להיות שזה נובע מנישואי קרובים?

האמת, אני לא יודעת. אני התבססתי בעיקר על נתונים יבשים, שמפרטים את התוצאות, ולא את הסיבות, אבל אתה יודע מה – נניח ואתה צודק. זו רק סיבה יותר טובה להעניק חינוך תברואתי שיסביר את הסיכונים שבנישואי קרובים*.

* לצורך הדיון. אין לי כרגע מידע על נישואי קרובים בקרב ערבים בישראל

גל, להניח הנחות רק לשם האג'נדה זה לא מקצועי ומכותבת מצוינת כמוך אני מצפה לקצת יותר.
אולי יש קשר למזון שאוכלים? לכך שמתוק וסוכר הם חלק בלתי נפרד מהתפריט הערבי? אולי לצורת החיים? לנישואי קרובים שמאוד נפוצים אצלם? לכתוב כזה פוסט כדי להוכיח את הטענה שלך בלי עבודת רקע ראויה זה לא רציני.
ובכל זאת, תוחלת החיים של הערבים בישראל גבוהה לאין שיעור לעומת השכנים שלנו,אז אולי לא כ"כ גרוע?
בנוסף, למרות שאת מעוניינת לקדם מטרות כלשהן והאג'נדה שלך ברורה והעובדות לא כ"כ מעניינות אותך בדרך, את כותבת יפה ותענוג לקרוא את הבלוג שלך.
שי

שי, אני לא מבינה במה אתה סותר את הטענה שלי. אם אוכל מתוק ועתיר בקלוריות הוא חלק מהתזונה, או שמדובר באורחות חיים, הרי שזה בדיוק מסוג הדברים שניתן למנוע על ידי חינוך תברואתי. זה בדיוק מה שאני אומרת. אם הטיעון שלך הוא שעקב כך לא צריך לעשות כלום ושזה סבבה, יש לנו כבר מחלוקת הרבה יותר עמוקה.

גל, לא גילית את אמריקה ולא את ישראל. קוראים לזה 'אי שיוויון בבריאות', יש על זה מחקרים לא מעטים בעולם בכלל ובארץ בפרט, יוזמות ותוכניות התערבות שונות בעקבותיהם (חלקן הגדול גם מכילות את אותו מוטיב ההעצמה בו השתמשו ב"בתי הבריאות), ולצערי גם המון טירפודים שלהן ו/או גוויעתן בטרם עת עקב ענייני תקציב.

למה לא שמעת על זה? כי זה לא מעניין את התקשורת המקומית. כי אין מספיק כתבי בריאות טובים שמסוגלים להרים תחקיר רציני ואמין, ואז גם להעביר אותו לקורא באופן נגיש. כי אין מערכות עיתון שמוכנות להשקיע בדבר כזה. כי גם הצד שלנו לא יכול / יודע / רוצה לפעמים לשתף פעולה עם העיתונאים.

שי: מבלי להיכנס לפרטים כי ממש אין לי זמן לזה, גל דווקא די קלעה. לצורך העניין, העדה האתיופית הגיעה לכאן עם שכיחות סוכרת מסוג 2 *אפסית*, ומקץ שני עשורים הגיעה לשכיחות של בערך *17%* אם אינני טועה. במושגים של בריאות הציבור זה זוועה. גם שכיחות האסתמה גבוהה מאד בקרב אוכלוסיה זו לעומת שאר האוכלוסיה בארץ, וגם שיעור ההתאבדויות. למה זה? המעבר מאורח חיים כפרי לאורח חיים, רפואה ותזונה מערבית. אבל עברו כבר שני עשורים, אז למה שיעורי ההימצאות של סוכרת מסוג 2 וסיבוכיה (בראש ובראשונה – מחלות לב) ממשיכים לעלות? כי אין הלימה תרבותית במשרדי הממשלה. כי יש מחסום שפה. כי לא הבינו בארץ שתפיסת הבריאות והחולי בקרב עולי אתיופיה שונה בתכלית מזו של ילידי הארץ, שהרי באפריקה לא היו מחלות כרוניות שדורשות תחזוקה יומית לחיים, אלא מחלות זיהומיות שמתים מהן. כי הנגישות הפיזית והכלכלית לטיפול רפואי בקרב אוכלוסיה זו היא נמוכה בהשוואה לשאר הארץ. כי חבלי הקליטה הביאו גם לבעיות נפשיות קשות בקרב העולים. ואני יכולה להמשיך פה עד מחר אבל נראה לי שהבנת.

אבל רגע, למה ככככככככל זה קרה? כי יש לנו מדינה מפגרת שחונקת את משרד הבריאות ומפקירה אוכלוסיות חלשות.

רז.

גל שלום. אני קורא "בדבקות" את הבלוג שלך ובדרך כך לא מצליח למצוא מילה אחת שאני מסכים לה…
גם הפעם התקשיתי למצוא מילה שאני מסכים לה אלא כאשר את מצטטת עובדות מוויקיפדיה או הלמ"ס שעל זה אי אפשר בכלל להתווכח…
הנה שיעורי בית בשבילך: תבדקי מה אחוזי תשלום הארנונה במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי. תבדקי מה אחוזי תשלום הארנונה ברעננה לעומת באר שבע (וזה ממש הימור שזרקתי כרגע בלי לבדוק…)
אז נכון שמשרד הבריאות אחראי על בריאות ולא רשויות מקומיות אבל ידוע הוא שהרשויות המקומיות הערביות כמעט ולא מתפקדות בצורה תקינה ואי אפשר להאשים את המדינה בכך כאשר את הבסיס, תקציב הארנונה הפנימי הם לא גובים למען עצמם.
אפשר לסכם זאת במשפט "קשוט עצמך וכו" או במקרה זה להגיד לרשויות הערביות ולציבור הערבי: תקצב את עצמך ואחר כך המדינה תתקצב גם היא אותך…

לאחרונה ביקר אותי חבר רוקח מארה"ב. גם הוא, כמוני, עובד עם נפגעי נפש. דיברנו הרבה על ההבדלים בין המעמדות והמוצאים האתניים, כאן ושם.

קודם כל, אני מחזק אותך בכל מה שאמרת.

שנית, יש לי כמה תוספות:

(y) סכרת יכולה גם להביא להתפתחות של נמק, וזה יכול להוביל לכריתת גפיים. התהליך הזה חמור מאוד, כי הוא מדרון חלקלק. לאחר שאיבדת את הרגל שלך חו"ש, מין הסתם קשה יותר לעבוד – ובארה"ב אפילו הכריתה עולה הון קטן. זה מביא לצבירת חובות. אבל גם בלי סיפורים דרמטיים של כריתה (שהם עניין יומיומי לדברי חברי) העלות של טיפול בכל אחת מהבעיות שנובעות מסכרת היא גדולה מאוד.

(y) בארה"ב, בגלל קידוש ערך "חופש הפרט", אין רישום של פאציינטים במאגר ממשלתי. בארץ, במידה רבה, יש תיאום – אם סכיזופרן מטופל במקום אחד, המקום האחר יודע על כך. אי לכך בארה"ב כל טיפול מתחיל מנקודת האפס. אם אתה לא יכול לספר לרופא\רוקח\עוסית\וכו' על מצבך – לעתים רבות לא יהיה מי שיוכל לעשות את זה עבורך. לאנשים עניים אין את הידע וכמובן שאין את הכסף לשכור את שירותיו של מישהו שיודע.

(y) תוכלי ללמוד על הבדלים בין העדות בעזרת "מחולל הלוחות" של הלמ"ס. למיטב ידיעתי רק בסקר החברתי נשאלו הנבדקים לגבי ארץ מולדת הוריהם. זה התיחסות מוגבלת מאוד למוצא אתני, אבל זה גם משהו. אל תצפי להפתעות: אשכנזים חיים יותר.

(y) ה"יופי" בתהליכים כאלו היא אדרת הנייטראליות שלהם. האם אפשר להאשים כאן מישהו, בשר ודם, בגזענות? לא, אבל זוהי מערכת עם השלכות גזעניות ברורות. יש כאן גלעין של גזענות שהוטמע במערכת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בואו נקרא לזה בלוג אקלקטי ונראה לאן נמשיך משם.

הצטרפות ל-79 עוקבים

קטגוריות

מדיות נוספות

הטוויטר שליהפייסבוק שלי
%d בלוגרים אהבו את זה: