כתובות שונות

מוסף כלכליסט

סלונה

לא רואים עליך

אנחנו נתונים בתוך עולם של גזענות שקופה. אין לנו בעייה עם מזרחים, בגדול, כל עוד הם עוברים כאשכנזים. התנהגו כאשכנזים, האזינו למוסיקה מערבית והיו כמונו, ואנחנו נעלים עין מצבע העור שלכם. אנשים כמוני, שלא רק עוברים כאשכנזים, אלא אשכנזים לכל דבר, למעט הפרט השולי של מוצאם האתני, בכלל לא זוכים להיות מזרחים. אפילו להיות מזרחית המחמד של האשכנזים אני לא יכולה. לא רואים עלי

הפתולוגיה הנורדית

במסמך שהוציא ארגון אמנסטי בשנת 2010 הוערך כי רק בין 2-10 אחוזים ממקרי האונס בנורבגיה ובפינלנד מדווחים. בפינלנד בשנת 2008 אותם 2-10 אחוזים היו שווים למעל 900 נשים שהגישו תלונה על אונס. בנורבגיה, בה מוערך כי חלק גדול יותר ממקרי האונס מדווחים, דווחו באותה שנה 949 מקרי אונס. בשתי המדינות גם יחד מתגוררים רק כ-10 מיליון תושבים

אונלייף

שרמוטה 2.0

לא בכדי אין הטייה זכרית למונח "שרמוטה". שפה מבנה מציאות ומשקפת אותה, ולמרות שזה נוח לחשוב שאנחנו חיים בחברה משוחררת מבחינה מינית, השפה משקפת לנו שלא כך הדבר. השימוש בטרמינולוגיה מבזה בצעדות פמיניסטיות הוא לא טכני, אלא מכוון. אנחנו לא רוצות עולם בו סקס הוא דבר אזוטרי, או מבזה. אנחנו רוצות עולם בו סקס הוא פתוח, כן ושיוויוני. לשם כך, עלינו לראות את המציאות מתוך השפה היומיומית ומתוך ההבנייה החברתית שהיא משקפת – מציאות של "שרמוטות" אל מול "זיינים"

גם זונות אפשר לאנוס

הכותרת הראשית מספרת בשעשוע על כך שגבר "ניסה לקבל שירותי מין בחינם – ה'זונה' פצעה אותו קשה". בכותרת המשנה הם משתמשים במילה "אונס" על מה שהוגדר בכותרת הראשית כ"ניסיון לקבל שירותי מין בחינם". כלומר, העורך מכיר בכך שמדובר בניסיון לאנוס אישה, אבל הרי היא בכל זאת זונה – כך שעם כל הכבוד, זה לא בדיוק אונס. בסך הכל ניסיון קטן לעקוץ

זהבה, ציפי, שלי – זה לא מספיק

עם בחירתה של ח"כ זהבה גלאון ליו"ר החדשה של תנועת מרצ, חודשים ספורים לאחר שנבחרה ח"כ שלי יחימוביץ' לראשות מפלגת העבודה, וכשברקע ציפי לבני בתפקיד ראש האופוזיציה, ניתן היה לחשוב לשנייה שאולי, רק אולי, לנשים ישנו ייצוג פרלמנטרי הולם, לפחות באופוזיציה. כמובן שזו תהיה חשיבה מוטעית